Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 22b

מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵין שׁוֹקְלִין כְּנֶגְדּוֹ דִּנָרֵי זָהָב, וַאֲפִילּוּ לְחַלֵּל עָלָיו מַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַחֵר. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כִּי פְּלִיגִי רַב וּשְׁמוּאֵל מִנֵּר לְנֵר אֲבָל בְּקִינְסָא אָסַר שְׁמוּאֵל — הָא לָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּקִינְסָא נָמֵי שָׁרֵי — הָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתָּא! אָמַר רַבָּה: גְּזֵירָה שֶׁמָּא לֹא יְכַוֵּין מִשְׁקְלוֹתָיו וְקָא מַפֵּיק לְהוּ לְחוּלִּין.

Traduction

the second tithe, one may not weigh gold dinars with it in order to determine their precise weight. And doing so is prohibited even if he is weighing the coin in order to redeem other second-tithe produce with it, as one may not derive benefit from tithe money. The Gemara discusses this matter: Granted, if you say that when Rav and Shmuel disagree it is with regard to a case when one lights from lamp to lamp, but with a wood chip, Shmuel prohibits lighting, this will not be a conclusive refutation of Shmuel’s opinion. But if you say that he permits lighting from lamp to lamp with a wood chip as well, this would be a conclusive refutation of his opinion, as the Sages did not permit use of and benefit from a sacred object even for the purpose of a similar sacred need. Rabba said: This is not difficult, as in the case of weighing tithe money the Sages prohibited doing so as a decree lest the weights not be precisely equal. One will discover that the weight of the gold dinars is not equal to the weight of the sela that he used to weigh them, and he will reconsider and render them unsanctified, i.e., they will maintain their original, non-sacred status. In that case, he will have used the tithe money for an unsanctified purpose. However, when one lights even a wood chip for the purpose of Hanukkah lights, it is clear that it is for the purpose of performing a mitzva, and there is no reason to issue a decree.

Rachi non traduit

מעשר שני. דינרין שחילל עליהם מעשר שני אין שוקלין כנגדן דינרין של חולין לראות שיהיו שלימים:

אי אמרת בשלמא כי פליגי רב ושמואל מנר לנר. ממש ולא בקיסם ובהא הוא דשרי שמואל דלא חייש לאכחושי אבל בקינסא דביזוי הוא מודה הא לאו הויא תיובתיה דהנך דינרים דחולין לא גופייהו מצוה ואע''ג דלמצוה קבעי להו לקינסא דמיא אלא אי אמרת בקינסא נמי שרי שמואל הואיל וצורך מצוה הוא הא הויא תיובתיה דאסר לשקול ואע''ג דצורך מצוה:

לא יכוין משקלותיו. שמא לא ימצאם טובים או ימצאם יתירים ויחוס עליהן ולא יחלל המעשר עליהן ונמצא שביזה המעשר שלא לצורך:

ומפיק להו לחולין. כלומר יניחם בחוליהן כמו שהן:

מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: ''מִחוּץ לְפָרוֹכֶת הָעֵדוּת יַעֲרוֹךְ'', וְכִי לְאוֹרָהּ הוּא צָרִיךְ? וַהֲלֹא כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לָא הָלְכוּ אֶלָּא לְאוֹרוֹ! אֶלָּא עֵדוּת הִיא לְבָאֵי עוֹלָם שֶׁהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי עֵדוּת? אָמַר רַב: זוֹ נֵר מַעֲרָבִי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ שֶׁמֶן כְּמִדַּת חַבְרוֹתֶיהָ, וּמִמֶּנָּה הָיָה מַדְלִיק וּבָהּ הָיָה מְסַיֵּים. וְהָא הָכָא כֵּיוָן דִּקְבִיעִי נֵרוֹת, לָא סַגְיָא דְּלָא מִשְׁקָל וְאַדְלוֹקֵי. קַשְׁיָא בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה, וּבֵין לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה!

Traduction

Rav Sheshet raised an objection from that which was taught in a baraita. With regard to the Temple candelabrum, it is stated: ''Outside the veil of the testimony, in the Tent of Meeting, shall Aaron order it from evening to morning before the Lord continually; it shall be a statute forever throughout your generations'' (Leviticus 24:3). It must be understood: And does God require its light for illumination at night? Didn’t the children of Israel, all forty years that they walked in the wilderness, walk exclusively by His light, the pillar of fire? Rather, the lighting of the candelabrum is testimony to mankind that the Divine Presence rests among Israel. The Gemara asks: What is this testimony? Rav said: That is the westernmost lamp in the candelabrum in which the measure of oil placed was the same measure of oil as was placed in the other lamps, and nevertheless he would light the others from it each day and with it he would conclude, i.e., the westernmost lamp would continue burning throughout the day after all the others were extinguished. The rest of the lamps burned only at night, and each night he would relight the rest of the lamps from the westernmost lamp. But isn’t it true that here, in the Temple, since the lamps were fixed in the candelabrum, it was impossible to light directly from lamp to lamp? There was no alternative to taking a wood chip and lighting the rest of the lamps from the westernmost lamp. Consequently, it is difficult both according to the one who said that one may not light from lamp to lamp due to contempt for the mitzva and according to the one who said that one may not light from lamp to lamp due to weakening the mitzva.

Rachi non traduit

נר מערבי. למ''ד במנחות מזרח ומערב מונחין סדר הקנים קרי מערבי נר שני שבצד החיצון שהוא במזרח ולמ''ד צפון ודרום מונחים אמצעי קרי מערבי על שם שהיה פיו כנגד מערב וכל שאר הנרות כלפי האמצעית דכתיב אל מול פני המנורה דהיינו אמצעי יאירו וגו' של צפון היו פונות לדרום ושבדרום פונות לצפון. נרות צוצ''ש של זהב שנותנין לתוכן שמן ופתילה:

כמדת חברותיה. חצי לוג שיערו בה ללילי תקופת טבת הגדולים ואם ידלק ביום (ובלילה) בלילות הקצרים ידלק אבל פחות לא שלא יכבה בטבת בלילה והתורה אמרה מערב עד בקר:

וממנה היה מדליק. הנרות בין הערבים:

ובה היה מסיים. הטבת הנרות שדלק כל היום ואינו מטיבו עד הערב ומשנה זו בת''כ שנויה וסבירא ליה דמזרח ומערב מונחין והכי תניא לעיל מיניה להעלות נר תמיד שתהא נר מערבי תמיד שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים ומדלא כתיב להעלות נרות ש''מ הוקבע נר אחד להתחיל בו בכל יום וזהו נר מערבי השני של מזרח והכי תנן (תמיד לג.) נכנס ומצא נרות מזרחים דולקות מדשן המזרחי ומניח את המערבי דולק שממנו מדליק את המנורה בין הערבים מצאו שכבה כגון משמת שמעון הצדיק מדליקו ממזבח העולה ונראה בעיני דאמור רבנן קביעותא בנר שני משום דאין מעבירין על המצות וכי עייל בהיכל בקמא פגע ברישא וביה לא מצי לאתחולי דכתיב יערוך אותו לפני ה' צריך שיהא אחד חוצה לו דאי לא לא קרינן ביה לפני ה' והכי אמרינן במנחות (דף צח:) דכתיב בנר מערבי לפני ה' מכלל דכולהו לאו לפני ה' כו' ובה היה מסיים ההטבה לפי שהשאר היה מטיב שחרית וזו מטיב בין הערבים ואוחז הישנה בידו או מניחה בכלי עד שנותן שמן ופתילה ומדליקה ומדליק ממנה את השאר והא דאמרינן בסדר יומא (דף לג:) הטבת ה' נרות קודם להטבת ב' נרות משמע כולהו הוה מטיב שחרית ויליף לה מקראי היינו בשלא הי' הנס מתקיים והי' מוצאו שכבה דלא סמך קרא אניסא וכל זמן שהיו ישראל חביבין היה דולק כל היום והיינו עדותה:

והא הכא כיון דקביעי נרות. במנורה ולא היה יכול לנתק נר מערבי מן המנורה להדליק בו האחרים על כרחיך הא דקתני ממנה הי' מדליק לא סגי דלאו משקל קינסא:

ואדלוקי. לקינסא מנר מערבי ובההיא קינסא מדליק את השאר:

Tossefoth non traduit

וכי לאורה הוא צריך והלא כל אותם מ' שנה כו'. תימה אמאי נקט מ' שנה לעולם כל העולם כולו לאורו של מקום הולכין וי''מ וכי אהרן כשהיה נכנס לפנים לאורה היה צריך והלא מ'. שנה היה מאיר להם עמוד ענן בכל המקומות כדאמרינן בברייתא דמלאכת המשכן היה מסתכל בטפיח (ורואה בו) ויודע מה בתוכו בחבית ויודע מה בתוכה וכן משמע בת''כ דאכהנים קאי דגרס התם וכי צריכים לנר והלא כל אותן מ' שנה לא הוצרכו לנר שנא' כי ענן ה' על המשכן וגו' ומיהו בשלהי כל קרבנות (מנחות ד' כו:

ושם) משמע דאשכינה קאי דמייתי לה גבי הא דא''ר אליעזר לא לאכילה אני צריך ולא לאורה אני צריך וקאמר נמי התם לפרוכת העדות עדות היא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל וא''ת לאורה אני צריך והלא כל אותן ארבעים שנה:

ובה היה מסיים. פירש בקונטרס ובה היה מסיים ההטבה שהשאר היה מטיב שחרית וזה היה מטיב בין הערבים ואוחז הישנה בידו או מניחה בכלי עד שנותן לתוך מערבית שמן ופתילה ומדליקה ומדליק השאר ממנה וקשה לריב''א שאם אפשר להדליק מן הישנה א''כ גם השאר ידליק ממנה ומאי פריך לרב כיון דהוציא הפתילה הישנה מן הנר תו ליכא לא משום בזיון מצוה ולא משום אכחושי מצוה אלא ודאי א''א לעשות כן וכשבא להטיב היה מטיב כל מה שבנר והפתילה היתה כבה מאליה אלא בעוד שהפתילה ישנה בנר מערבי דולקת היה מדליק ממנה השאר והיה מטיבה ונותן בה שמן ופתילה חדשה ומדליקה מן השאר ובה היה מסיים היינו ההדלקה:

והא הכא כיון דקביעי נרות כו'. כמ''ד בפרק ב' מדות (מנחות ד' פח:) דנר של פרקים היה דמשמע התם דמחובר הוה והיה של פרקים כדי שיוכל להטיבו יפה ואיכא מ''ד התם דלא הוה קבוע אלא היה מסלקו לגמרי בשעת הטבה ואחר כך מניחו:

תַּרְגְּמַהּ רַב פָּפָּא בִּפְתִילוֹת אֲרוּכּוֹת. סוֹף סוֹף, לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה קַשְׁיָא! — קַשְׁיָא.

Traduction

Rav Pappa explained that it need not necessarily be understood that way. Rather, there were long wicks in the candelabrum, which made it possible to reach and light directly from one lamp to another. However, ultimately, according to the one who said that one may not light from lamp to lamp due to weakening the mitzva, it is difficult. The Gemara concludes: Indeed, the question remains difficult.

Rachi non traduit

בפתילות ארוכות. כל הפתילות יוצאות חוץ לנרותיהם עד שמגיעות זו לזו ומדליק ממנה הסמוכה לה והשאר זו מזו:

סוף סוף למ''ד כו'. דהא לדידיה משרגא לשרגא אסור:

מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: חָזֵינַן, אִי הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה — מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר. וְאִי הַנָּחָה עוֹשָׂה מִצְוָה — אֵין מַדְלִיקִין מִנֵּר לְנֵר.

Traduction

In summary, the Gemara asks: What is the halakhic conclusion reached about this matter in terms of lighting from lamp to lamp? Rav Huna, son of Rabbi Yehoshua, said: We see; if the halakha is in accordance with the opinion of the one who said that kindling the Hanukkah light accomplishes the mitzva and the rest is secondary, one may light from lamp to lamp. The lighting itself is the essence of the mitzva of Hanukkah lights. And if the halakha is in accordance with the opinion of the one who said that placing the lit lamp in a suitable place accomplishes the mitzva, then one may not light from lamp to lamp. According to that opinion, lighting is simply an auxiliary action that facilitates the fulfillment of the essence of the mitzva, which is placing the lamp in a place where its light can be seen by the public. Since lighting is merely a preparatory action, one may not demean the mitzva by lighting from lamp to lamp.

Rachi non traduit

אי הדלקה עושה מצוה. אי המצוה של חנוכה תלויה בהדלקה מדליקין כדאשכחן במנורה:

ואי הנחה עושה מצוה. ועיקר מצותה תליא בהנחה:

אין מדליקין מנר לנר. דהדלקה לאו מצוה היא כולי האי:

Tossefoth non traduit

מאי הוי עלה. תימה מאי קמיבעיא ליה ומאי קאמר נמי חזינן אי הדלקה כו' הא לכאורה משמע דהלכה כשמואל דהא רבה עבד כוותיה וא''כ קינסא נמי שרי דהא ע''כ בקינסא פליגי ובביזוי מצוה דהא מאן דמפרש טעמא דרב משום אכחושי מצוה איתותב וצ''ל דאינו תופס דברי רבה עיקר ומבעיא ליה אי הנחה עושה מצוה ואסור לרב מנר לנר משום ביזוי מצוה כמו בקינסא או הדלקה עושה מצוה ושרי כמו במנורה דלא חיישינן לאכחושי מצוה ומסיק דהדלקה עושה מצוה ושרי א''נ מצאתי בשם ריב''ם דמיבעיא ליה אליבא דשמואל דהילכתא כוותיה אי שרי בקינסא אי לאו ומיבעיא ליה אי קי''ל כמו שאמר למעלה דלמ''ד משום בזויי מצוה שרי להדליק מנר לנר לרב ואם כן בקינסא פליגי ושרי שמואל בקינסא או דילמא לא קי''ל הכי ומנר לנר נמי איכא ביזוי מצוה ואסר רב (פי') דהנחה עושה מצוה ולא דמי למנורה ודוקא מנר לנר שרי שמואל אבל בקינסא אפילו שמואל מודה דאסור ומסיק חזינן דאיבעיא לן ואפשיט דהדלקה עושה מצוה ומדליק לרב מנר לנר כמו במנורה ולשמואל אפילו בקינסא שרי:

דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה, אוֹ הַנָּחָה עוֹשָׂה מִצְוָה?

Traduction

After the issue of whether lighting accomplishes the mitzva or placing accomplishes the mitzva was raised in the context of the previous discussion, the Gemara cites the discussion in its entirety. As a dilemma was raised before the Sages: In the case of the Hanukkah light, does lighting accomplish the mitzva, and placing the lit lamp is simply a continuation of that action, or does placing the kindled lamp accomplish the mitzva, and lighting is simply a practical necessity that facilitates placing the lamp?

Rachi non traduit

דאיבעיא להו גרסי'. כלומר דהא מילתא כבר איבעיא לן ומפשטא דההיא בעיא מיפשטא לן הך:

Tossefoth non traduit

דאיבעיא להו הדלקה עושה מצוה כו'. ונפקא מינה אם הדליקה חש''ו או הניחה:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: הָיָה תָּפוּשׂ נֵר חֲנוּכָּה וְעוֹמֵד — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. שְׁמַע מִינַּהּ: הַנָּחָה עוֹשָׂה מִצְוָה! הָתָם, הָרוֹאֶה אוֹמֵר לְצוֹרְכּוֹ הוּא דְּנָקֵיט לַהּ.

Traduction

The Gemara suggests: Come and hear a solution to this dilemma from that which Rava said: One who was holding a burning Hanukkah lamp in his hand and standing, he did nothing in terms of fulfilling the mitzva. Conclude from this that placing accomplishes the mitzva. Until he sets the lamp down in its appropriate place, he did not fulfill the mitzva. The Gemara rejects this: There, they said that he did not fulfill his obligation for a different reason. One who sees it will say that he is not holding the lamp in order to fulfill the mitzva, but he is holding it for his own needs. Since holding the lamp can mislead onlookers, he does not fulfill the mitzva in that manner.

Rachi non traduit

היה תפוש נר חנוכה. בידו משהדליקה עד שכבתה:

ועומד. לאו דוקא אלא כן לשון הש''ס:

לצרכו. להשתמש וליכא היכר ניסא:

תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: הִדְלִיקָהּ בִּפְנִים וְהוֹצִיאָהּ — לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא הַדְלָקָה עוֹשָׂה מִצְוָה — הַדְלָקָה בִּמְקוֹמוֹ בָּעֵינַן, מִשּׁוּם הָכִי לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ הַנָּחָה עוֹשָׂה מִצְוָה, אַמַּאי לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם? הָתָם נָמֵי: הָרוֹאֶה הוּא אוֹמֵר לְצוֹרְכּוֹ הוּא דְּאַדְלְקַהּ.

Traduction

Come and hear another resolution for this dilemma from that which Rava said: One who lights the Hanukkah lamp inside the house and then takes it out and places it at the entrance to his house did nothing in terms of fulfilling the mitzva. Granted, if you say that lighting accomplishes the mitzva it is understandable, as lighting in its place is required. That is why Rava ruled that he did nothing in terms of fulfilling the mitzva. However, if you say that placing accomplishes the mitzva, why did Rava rule that he did nothing? Didn’t he set it down in its appropriate place? The Gemara answers: There too, even though he subsequently brought it outside, one who sees him lighting inside will say to himself that he is lighting the lamp for his own needs and not in fulfillment of the mitzva.

Rachi non traduit

בפנים. בבית:

והוציאה לחוץ. כדאמר לעיל דצריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ:

אי אמרת בשלמא הדלקה עושה מצוה משום הכי לא עשה ולא כלום. דכיון דזו היא מצותה צריך שתיעשה במקום חיובא:

תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:

Traduction

Come and hear another resolution from that which Rabbi Yehoshua ben Levi said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source